דך הבית » מחלת הסוכרת – אלו הגורמים שיגבירו סיכון לסוכרת
תזונה

מחלת הסוכרת – אלו הגורמים שיגבירו סיכון לסוכרת

בואו נלמד על סכרת סוג 1, סוג 2, הקשר של סכרת לפעילות גופנית, תזונה נכונה ואיך רמת סוכר גבוהה בדם משפיעה על חינו.

סוכרת (Diabetes Mellitus) הינה מחלה כרונית שכיחה ההולכת וגדלה בתרבות המערבית. שיעור חולי הסוכרת בארץ מוערכים בכחצי מיליון חולים ובמאות מיליוני חולים בעולם.

שיעור הסוכרת בעולם לפי ADA

מחלה הסוכרת מתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז (סוכר) בדם. כאשר הסיבות לערכי הסוכר הגבוהים תלויים בסוג המחלה.

  • סוכרת סוג 1 (שנקראה בעבר ‘סוכרת נעורים’) הנה מחלה שבה תאי הלבלב (תאי בטא) אינם מייצרים מספיק אינסולין או אינם מייצרים כלל.
  • סוכרת סוג 2 (שנקראה בעבר ‘סוכרת מבוגרים’) וסוכרת הריונית מתבטאות בתנגודת לאינסולין. כלומר, תגובה לא מספקת של תאי הגוף לאינסולין, מצב המתבטא ברגישות פחותה של התאים לאינסולין, בדרך כלל יחד עם ייצור עודף שלו.

לא רוצים לפספס כתבות חדשות? עקבו אחרינו בפייסבוק!

השחקן המרכזי – אינסולין

אינסולין הוא הורמון פפטידי (הבנוי מחומצות אמינו) אשר אחד מתפקידיו העיקריים הוא עידוד כניסה של גלוקוז (סוכר) לתוך תאי הגוף ובכך הורדה של רמות הסוכר בדם. הפרעה בקליטת הסוכר בתאים (סוכרת סוג 2) ו\או הפרעה בייצור האינסולין (סוכרת סוג 1 ובשלב מתקדם גם סוכרת סוג 2) יכולה, לאורך זמן, לגרום לפגיעה בכלי דם אשר גורמים לפגיעה בלב, בעיניים, בכליות, במערכת העצבים המרכזית, בריפוי פצעים ועוד.

כיצד מוגדרת המחלה?

  • ערכי סוכר בצום של 126 מ”ג\ד”ל או יותר.
  • סוכר הגבוה מ-200 מ”ג\ד”ל שעתיים אחרי העמסת סוכר או בבדיקה אקראית.
  • המוגלובין מסוכרר (HgA1C) בערך של 6.5% או יותר

רמות גבוהות של סוכר בדם נקראת היפרגליקמיה (עודף סוכר), ולעומת זאת רמות נמוכות של סוכר נקראות היפוגליקמיה (חוסר בסוכר). היפוגליקמיה עלולה להיות מסוכנת בטווח הזמן הקצר – כאשר היא עלולה לגרום לסחרחורות, בלבול, כאבי ראש, התעלפות ועוד. היפרגליקמיה יכולה לגרום למתן שתן מוגבר, צמא רב, רעב משמעותי, עייפות, בחילות ועוד.

תסמינים לרמות סוכר שונות

מהם הגורמים המעלים סיכון לסוכרת?

  • השמנה – מהווה את אחד הגורמים העיקריים בעליה בהמצאות הסוכרת סוג 2 בארץ ובעולם. ירידה במשקל גוף בשיעור של כ-5-7% לאנשים הסובלים מהשמנת יתר, יכולה להפחית את הסיכוי לפיתוח מחלת הסוכרת, או לסייע באיזון רמות הסוכר לאדם אשר כבר חולה בסוכרת. כלומר, עבור אדם בעודף משקל השוקל 100 ק”ג, גם ירידה ‘צנועה’ של כ5-7 ק”ג יכולה לסייע בצורה משמעותית באיזון הסוכר. כמובן שירידה גדולה יותר יכולה לתרום אף יותר. אימוץ אורח חיים בריא, הפחתת צריכה קלוריות יומית אשר תוביל לחיטוב תסייע מהותית לטיפול ומניעת המחלה.
  • גנטיקה – נטייה גנטית מהווה גורם סיכון לסוכרת.

דגשים למניעה ואיזון סוכר בנוסף לירידה במשקל

  • סיבים תזונתיים – העשרת של סיבים תזונתיים יכולה להוריד את רמות ההמוגלובין המסוכרר (HgA1C) בכ-0.55%.
  • פעילות גופנית – לפעילות גופנית השפעה מהותית על איכות חייך כחולה במחלת הסכרת.
מחלת הסכרת ופעילות גופנית

לסיכום, מחלת הסכרת כיום

סוכרת (סוג 2) הינה מחלה המושפעת בעיקר מגנטיקה ואורח חיים. על אף המודעות ההולכת וגוברת לאורח חיים בריא, קיימת עליה לאורך השנים בכמות חולי הסוכרת. יש ביכולתנו לבצע שינויים משמעותיים באורח החיים אשר יובילו להפחתה בסיכון לסוכרת או איזון הסוכר אצל חולים. ההמלצות העיקריות נעות החל מירידה של 5-7% במשקל הגוף, העשרת התפריט בסיבים תזונתיים והקפדה על פעילות גופנית של כ-150 דקות (פעילות אירובית) בשבוע בנוסף ל-2 אימוני כוח או יותר.


סימוכין

  1. Evert, A. B., Boucher, J. L., Cypress, M., Dunbar, S. A., Franz, M. J., Mayer-Davis, E. J., … & Yancy, W. S. (2014). Nutrition therapy recommendations for the management of adults with diabetes. Diabetes care, 37(Supplement 1), S120-S143.‏
  2. World Health Organization. (1999). Definition, diagnosis and classification of diabetes mellitus and its complications: report of a WHO consultation. Part 1, Diagnosis and classification of diabetes mellitus (No. WHO/NCD/NCS/99.2). Geneva: World health organization.‏
  3. Hamman, R. F., Wing, R. R., Edelstein, S. L., Lachin, J. M., Bray, G. A., Delahanty, L., … & Regensteiner, J. (2006). Effect of weight loss with lifestyle intervention on risk of diabetes. Diabetes care, 29(9), 2102-2107.
  4. Franz, M. J., Bantle, J. P., Beebe, C. A., Brunzell, J. D., Chiasson, J. L., Garg, A., … & Purnell, J. Q. (2002). Evidence-based nutrition principles and recommendations for the treatment and prevention of diabetes and related complications. Diabetes care25(1), 148-198.‏
  5. Silva, F. M., Kramer, C. K., de Almeida, J. C., Steemburgo, T., Gross, J. L., & Azevedo, M. J. (2013). Fiber intake and glycemic control in patients with type 2 diabetes mellitus: a systematic review with meta-analysis of randomized controlled trials. Nutrition reviews71(12), 790-801.
  6. Colberg, S. R., Sigal, R. J., Fernhall, B., Regensteiner, J. G., Blissmer, B. J., Rubin, R. R., … & Braun, B. (2010). Exercise and type 2 diabetes: the American College of Sports Medicine and the American Diabetes Association: joint position statement. Diabetes care33(12), e147-e167.
תגובות

אמיר רובין

אמיר רובין הוא מרצה לתזונה, דיאטן קליני וספורט ומאמן כושר אישי.
בנוסף, סטודנט לתואר שני בחינוך גופני ותזונאי של אגודת כדורסל אליצור יבנה.