fbpx
דך הבית » זרמים חשמליים שמחזקים שרירים ומסכה שמשפרת יכולות אירוביות, משפרי כושר אמיתיים או סתם גימיק?
אימון

זרמים חשמליים שמחזקים שרירים ומסכה שמשפרת יכולות אירוביות, משפרי כושר אמיתיים או סתם גימיק?

כל כמה זמן מופיעות להן שיטות אימון המתבססות על מכשירים חדשניים, או על טכניקות מיוחדות המבטיחות הרים וגבעות. בכתבה זו נסקור 2 שיטות אימון ייחודיות שכנראה לרובכם יצא להיתקל בהן, מאחר ושיטות אלו הפכו בשנים האחרונות לטרנד חם בקרב מתאמנים ומאמנים כאחד. אך האם הטרנדים האלו באמת נותנים עבודה, או שמדובר בעצם בעבודה בעיניים? יצאנו לבדוק.

גירוי שרירים חשמלי /  (Neuromuscular electrical stimulation (NMES/EMS

איך זה עובד

המנגנון הטבעי שבו מתבצע כיווץ שרירי כולל העברת פקודה מהמוח דרך מערכת העצבים אל השריר, כאשר הפקודה הנשלחת הינה פקודה אלקטרוכימית (חשמלית וכימית), וכיווץ השריר במנגנון זה נקרא כיווץ שריר רצוני, במילים אחרות המוח שולח אות חשמלי אשר מועבר לשרירים ומביא לכיווצם.

שיטת הEMS- מדמה מנגנון זה ע”י זו חיבור מערכת של מוליכים חשמליים (מדבקות המחוברות לאלקטרודות/חליפה מיוחדות וכו’ המחוברים למקור מתח) ישירות לשריר המטרה, כך שניתן להעביר בצורה מבוקרת זרמים חשמליים לעצבים מתחת לעור ובכך להביא לכיווץ השריר על ידי זרם חשמלי שמגיע ממקור חיצוני. על ידי הגברת הזרם החשמלי ניתן להשיג תגובות שריריות לא רצוניות ברמות שונות.

ההבטחה

מאחר ובעזרת שליטה בעוצמת הזרם ניתן לגרום לכיווצי שרירים לא רצוניים ברמות שונות, יוחסו לשיטה זו שלל הטבות ביכולות שריריות, החל משימוש במכשירים אלו ככלי שיקומי לשרירים, וכלה ביכולתם לשמר יכולות שריריות קיימות ואף להביא לעלייה ביכולת השריר לפתח כוח והיפרטרופיה. לכאורה, המכשיר מהווה חלומו של כל עצלן, כך שבמקום לעבוד קשה ניתן לנוח ולתת למכשיר לבצע את העבודה הקשה. מעבר לכך מכשיר זה משווק בעיקר כמכשיר המיועד להרזיה ולחיטוב.

מבחן המציאות

שיטה זו היא איננה שיטה חדשה (אך לאחרונה צוברת תאוצה רבה), ועל כן קיימים לא מעט מחקרים בנושא. בעוד שמחקרים ישנים יותר הציגו שלל בעיות עם שיטה זו, דוגמת הגעה לעייפות שרירית מוקדמת (כיווץ נקודתי של סיבים הקרובים לאלקטרודות) או חוסר יכולת להגעה לעוצמות כיווץ משמעותיות עקב תחושת זרם בלתי נסבלת ועוד, דווקא המחקרים מהשנים האחרונות מציגים תמונה חיובית יותר.

נמצא כי אכן לשיטה זו יש הטבות שיקומיות לאחר פציעות, ואף הודגם במספר מחקרים כי שיטה זו אכן מובילה לשיפור במדדי הכוח ובהיפרטרופיה (לרוב בקרב ספורטאי עילית).

לא רוצים לפספס כתבות חדשות? עקבו אחרינו בפייסבוק!

 

עם זאת, ההבטחות הרבות הנוגעות ליכולת המכשיר להוביל להרזיה לחיטוב אינן חד משמעיות מחקרית. ככל הידוע לנו כיום משלל עדויות מחקריות, הדרך להרזיה ולחיטוב אינה עוברת במכשיר כזה או אחר, אלא דרך תזונה (המודל הקלורי).

שורה תחתונה

שיטת ה-EMS היא אינה שיטה פסולה, ניתן להשתמש בה על מנת לשקם פציעות ואף ניתן לשלבה באימון הכושר על מנת להוביל לשיפור בביצועים בטווח הקצר (כל עוד לא אכפת לכם להתמודד עם הכאב החשמלי הכרוך בדבר). יחד עם זאת, לא היינו ממליצים להשתמש בשיטה זו כתחליף לאימונים מאחר ואימוני הכושר מספקים שלל הטבות שמכשיר ה-EMS לא, הטבות כגון: תחושת השגיות, סיפוק, יצירת יכולת התמדה, שחרור אנדורפינים, שיפור בפונקציונליות הגוף, חיזוק רקמות החיבור והשלד ועוד.

מסכה המדמה תנאי גובה / Elevation training mask 

איך זה עובד

ההטבות באימונים בגובה (מעל ל- מטר 2000) ביחס לאימונים בגובה פני הים בוססו על ידי מחקרים רבים, מאז שנצפו לראשונה במשחקים האולימפיים ב-1965. הטבות אלו כוללות שיפורים במדדי כושר וסבולת אירובית, כגון צריכת החמצן המרבית (הכמות המקסימלית של חמצן, שאדם יכול לנצל במהלך פעילות גופנית אינטנסיבית או מרבית -VO2max) ועוד.

הרעיון הוא שמחיה/אימונים בתנאים שבהם החמצן דליל, כפי שהוא נמצא בגבהים אלו, תוביל לעליה בייצור כדוריות דם אדומות (עקב שחרור הורמון מהכליות). מאחר וכדוריות הדם האדומות בגופינו נושאות את החמצן לכל חלקי הגוף, עליה במספר כדוריות דם האדומות תוביל לעליה בצריכת החמצן המרבית ועל כן לשיפור ביכולות האירובית בתנאים רגילים (גובה פני הים). על כן, ספורטאי עילית רבים אימצו את שיטת ה-“חיה גבוה התאמן נמוך”.

המסכה הנ”ל לכאורה מדמה את תנאי הגובה בכך שהיא מכסה את האף והפה, והיא מכילה פתחים ושסתומים אשר ניתן לווסת את גודלם על מנת להקשות על הנשימה ברמות משתנות. כך לכאורה המסכה מדמה תנאי גובה בין 914-5,486 מטר.

ההבטחה

שיפור יכולות אתלטיות כגון VO2max, שיפור תפקודי ריאה.

מבחן המציאות

לא קיימים מחקרים רבים בנושא, אך מהמחקרים הקיימים המגמה ברורה, והיא אינה מאירה פנים למסכה.

מחקר אשר בדק את השפעת אימון עם מסכה כנגד אימון ללא מסכה (24 נבדקים, 6 שבועות של אימוני אירובי אינטנסיביים על אופני כושר) לא מצא הבדל משמעותי בתפקודי ריאות שונים ובכמות כדוריות דם אדומות , כמו כן לא נמצא הבדל ב- VO2max. המסכה לא נמצאה כמדמה תנאי גובה, אך כן נמצאה כמחזקת שרירי נשימה (סרעפת, שרירים בין צלעות) פשוט מאחר והיא מקשה על הנשימה.

מחקר נוסף הראה כי השימוש במסכה הוביל לירידה ביכולות בזמן אימוני כוח. כך נצפתה ירידה במספר החזרות עד להגעה לכישלון בקרב עוטי המסכה לעומת קבוצת הביקורת (ללא מסכה) בעת ביצוע אימוני כוח לפלג הגוף התחתון (סקוואט, לחיצת רגליים, פשיטת ברכיים).

שורה תחתונה

אמנם שימוש בסמכה זו יעניק מראה מגניב במיוחד בזמן האימון, אך מעבר לכך מדובר בגימיק בלבד.

 


סימוכין:

Amaro-Gahete, F. J., De-la-O, A., Sanchez-Delgado, G., Robles-Gonzalez, L., Jurado-Fasoli, L., Ruiz, J. R., & Gutiérrez, A. (2018). Functional Exercise Training and Undulating Periodization Enhances the Effect of Whole-Body Electromyostimulation Training on Running Performance. Frontiers in Physiology, 9.

Andre, T. L., Gann, J. J., Hwang, P. S., Ziperman, E., Magnussen, M. J., & Willoughby, D. S. (2018). Restrictive Breathing Mask Reduces Repetitions to Failure During a Session of Lower-Body Resistance Exercise. Journal of Strength and Conditioning Research, 1.

Babault, N., Cometti, G., Bernardin, M., Pousson, M., & Chatard, J.-C. (2007). Effects of Electromyostimulation Training on Muscle Strength and Power of Elite Rugby Players. The Journal of Strength and Conditioning Research, 21(2), 431

Buchheit, M., Kuitunen, S., Voss, S. C., Williams, B. K., Mendez-Villanueva, A., & Bourdon, P. C. (2012). Physiological Strain Associated with High-Intensity Hypoxic Intervals in Highly Trained Young Runners. Journal of Strength and Conditioning Research, 26(1), 94–105.

Imoto, A. M., Peccin, S., Almeida, G. J. M., Saconato, H., & Atallah, Á. N. (2011). Effectiveness of electrical stimulation on rehabilitation after ligament and meniscal injuries: a systematic review. Sao Paulo Medical Journal = Revista Paulista de Medicina, 129(6), 414–423.

Jagim, A. R., Dominy, T. A., Camic, C. L., Wright, G., Doberstein, S., Jones, M. T., & Oliver, J. M. (2017). The Acute Effects of the Elevation Training Mask on Strength Performance in Recreational Weightlifters. Journal of Strength and Conditioning Research, 32(2), 1.

Kim, S. Y., Kim, J. H., Jung, G. S., Baek, S. O., Jones, R., & Ahn, S. H. (2016). The effects of transcutaneous neuromuscular electrical stimulation on the activation of deep lumbar stabilizing muscles of patients with lumbar degenerative kyphosis. Journal of Physical Therapy Science, 28(2), 399–406.

Stevens-Lapsley, J. E., Balter, J. E., Wolfe, P., Eckhoff, D. G., & Kohrt, W. M. (2012). Early Neuromuscular Electrical Stimulation to Improve Quadriceps Muscle Strength After Total Knee Arthroplasty: A Randomized Controlled Trial. Physical Therapy, 92(2), 210–226.

תגובות

ואדים פדיוק

ואדים פדיוק הוא דוקטורנט בגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע והעורך המדעי של Iron Science. פרט ללימודיו, ואדים הוא בוגר מכון וינגייט ומדריך חדר כושר מזה 8 שנים ועוסק בצורה פעילה בתזונה ופיתוח גוף במשך יותר מ-15 שנים.