מה זה לפטין ואיך זה קשור לסיכויי ההצלחה של דיאטות?

הרבה מאוד בני אדם מקדישים זמן רב לתכנון התזונה ולניסיונות לרדת במשקל. כמה מהם שמעו את המילה "לפטין"? כמה מהם יודעים איך ההורמון הזה משפיע על הסיכוי להצלחת דיאטה? כיצד הוא מתורגם במוח לתחושת שובע? ומהי הדרך הטובה ביותר לרתום אותו לטובת השלת הקילוגרמים המיותרים? סביר להניח שמעט, ובכל מקרה בעמוד זה תמצאו תשובות מפורטות לכל השאלות הנ"ל.

הורמון בעל תפקיד בולט בוויסות התיאבון

ביוונית משמעות המילה Leptos היא רזה. זהו גם המקור לשם של הורמון הלפטין שהתגלה בסוף המאה ה-20 לאחר שחוקרים באוניברסיטת ניו יורק ערכו ניסויים בעכברים. ההורמון מורכב מ-167 חומצות אמינו, ומיוצר בגוף האדם ברקמות שומניות ובתאי שומן.

ללפטין תפקיד משמעותי בוויסות התיאבון, חילוף החומרים וצריכת קלוריות: הוא מגיע לאזור במוח בשם היפותלמוס שאחראי על ויסות שלל תפקודים ובהם שתייה ואכילה (וגם עוררות מינית, תגובה למצבי לחץ ועוד).

כשהורמוני לפטין מגיעים להיפותלמוס הם נקשרים לקולטנים ייעודיים, והמוח "מבין" שאפשר להפסיק את האכילה מפני שיש מספיק אנרגיה בגוף ובפרט ברקמות השומן. זוהי למעשה תחושת השובע.

למה מנגנון השובע יוצא מאיזון?

התיאור בפסקה הקודמת הוא של מצב עניינים תקין. הבעיה היא שאצל אנשים עם עודף משקל, מופרשת כמות גדולה מאוד של לפטין, ובתדירות גבוהה. הקולטנים בהיפותלמוס מתרגלים להתעלם מהלפטין, בגלל הכמות העודפת שלו, ולכן אין למעשה תחושת שובע.

גם כשהאדם מתחיל דיאטה, מנגנון השובע לא מגיע לאיזון הדרוש, ובפרט במקרים של ירידה חדה במשקל בבת אחת. במצב כזה, הגוף מפריש כמות גדולה של הורמון אחר, גרלין, שמכונה גם "הורמון הרעב". הורמון זה גורם למוח "להאמין" שיש מחסור במזון ולכן הוא נכנס למוד של מצב חירום ומעודד את הגוף לצבור שומנים, כלומר ההפך מתחושת שובע.

תיקון המנגנון שקולט לפטין במוח

הפתרון הנכון לעודף משקל הוא איזון מנגנון השובע, ולשם כך נדרש "תיקון" של אותם קולטנים שקולטים את הורמוני הלפטין. על העיקרון הזה מבוססת "השיטה הלפטינית": זוהי שיטת שינוי תזונתי מתקדמת שמודעת לבעיה הנ"ל (היעדר תחושת שובע) ומספקת לה מענה מדויק.

המענה נבנה בהדרגה, בעזרת כלים לאיזון הורמונלי ותפריט שמאפשר ירידה הדרגתית במשקל על-מנת למנוע את העלאת רמת הגרלין. בדרך זו הקולטנים של הלפטין חוזרים לפעילות סדירה, ותוך מספר שבועות האדם זוכה שוב להרגיש תחושת שובע. כשזה קורה, אפשר לאכול כמעט בלי מגבלות מפני שממילא כשהגוף מקבל את כל מה שהוא זקוק לו, המוח מאותת שכדאי להפסיק – ואין יותר את אותה תחושה של רעב מציק שמקשה על התמדה בדיאטות.

כך, בעזרת קליטת לפטין יעילה מושגת ירידה במשקל לטווח ארוך ותוך שימור התוצאות. עוד כדאי לדעת שפעילות גופנית אינטנסיבית מדי עלולה לדכא הפרשת לפטין, ולכן ההמלצה היא ללוות את השינוי התזונתי בפעילות גופנית מתונה.

תוכן עניינים

עודף משקל

ההשפעה של תוספי חלבון על ניהול משקל בקרב ספורטאים הסובלים מעודף משקל

בתחום הספורט והאתלטיקה, לניהול משקל תפקיד מכריע בשיפור הביצועים ובהשגת תוצאות מיטביות. ספורטאים הסובלים מעודף משקל או בעלי משקל עודף נאבקים לרוב בשיפור הרכב גופם והשגת יעדי המשקל הרצויים להם. מאמר זה נועד לחקור את ההשפעה של תוספי חלבון על ניהול משקל והשמנה בקרב ספורטאים, תוך התמקדות ספציפית בהשפעה של תוספי חלבון אלו על אנשים הסובלים מעודף משקל.

לקריאת המאמר »
אימון פונקציונלי

אימון פונקציונלי

אימון פונקציונלי הוא גישה דינמית ורב-תכליתית לכושר גופני שמטרתה לשפר את יכולתו של האדם לבצע פעולות יומיומיות ולשפר את יעילות התנועה הכוללת. זה כולל מגוון רחב של תרגילים ותנועות המחקות מצבים אמיתיים ומכוונים לקבוצות שרירים מרובות בו זמנית. מאמר זה מספק סקירה מקיפה של אימון פונקציונלי, בוחן את הגדרתו, התרגילים והיתרונות שלו.

לקריאת המאמר »
ייעוץ תזונה

לא רק משקל: תובנות מפתיעות מעולם הייעוץ התזונתי

חשיפת שכבות התזונה חורגת הרבה מעבר לתפיסה הפשטנית של קלוריות נכנסות לעומת קלוריות יוצאות. ייעוץ תזונתי חושף מארג עשיר השזור בדקויות של המבנה הגנטי שלנו, במורכבות הרווחה הנפשית שלנו ובמורכבות היחסים שלנו עם מזון. אכן, זהו עולם שבו מה שאנו אוכלים משמעותי לא פחות מאיך ומדוע אנו אוכלים. בצלילה עמוקה זו אל לב ההזנה המודעת, אנו חושפים תובנות מפתיעות, החל מהאמנות העדינה של אכילה מודעת ועד לדיאלוג הלא מדובר בין התזונה שלך לבין הגנים שלך. שתפו אותנו בעודנו חוקרים את הטריגרים שדוחפים אותנו לעבר צנצנת העוגיות מתוך נוחות ולא מתוך רעב, ובואו נאיר את הקשר הסימביוטי בין תזונה מאוזנת לתודעה שלווה. כאן, בעולם שבו הארוחה הבאה שלנו יכולה להיות היועצת הטובה ביותר שלנו לבריאות הנפשית והגופנית שלנו, ייעוץ תזונתי מתגלה לא רק כהדרכה, אלא כמסע לעבר רווחה הוליסטית.

לקריאת המאמר »
נגישות